המשוררת רחל (רחל בלובשטיין, 1890-1931) עלתה לארץ מרוסיה מולדתה בגיל 19, ועבדה בשדות של העיר רחובות, היא הפכה לחלק מ"חוויה לימודית " בהתיישבות באיזור שבסופו של דבר הפך להיות קיבוץ כנרת. היא התאהבה באופן עמוק בארץ, אך הסכימה בשנת 1913 לנסוע לצרפת בכדי ללמוד חקלאות, כדי שתוכל להביא עימה כישורים טובים יותר למולדתה החדשה והאהובה . פרוץ מלחמת העולם הראשונה אילצה את רחל להישאר באירופה ומנעה ממנה את האפשרות לחזור ארצה. שנות המלחמה עברו על רחל ברוסיה, עד שנת 1919. רק לאחר מכן הצליחה לחזור לפלסטין. עם זאת, מחלת השחפת בה לקתה בשנים קודמות הפכו אותה חלשה מכדי כדי לעמוד בתלאות החיים בקיבוץ. את השנים הנותרות של חייה הקצרים מדי, חיה רחל בתל אביב, אך סמוך למותה חזרה לקיבוץ כנרת שם נקברה. מקום קבורתה המשקיף לנוף הכנרת הפך יעד פופולרי לעליה לרגל עבור מבקרים רבים המגיעים לקרוא את ספרי שיריה הנמצאים באתר הקיבוץ לזכרה. השיר "ואולי" של המשוררת רחל הוא אחד מני רבים אחרים שבו היא מביעה בבירור געגועים לארץ שממנה היא הופרדה באכזריות . הלחן לשיר ו"ואולי" נכתב על ידי יהודה שרת (1901-1979) שהיה בין המלחינים הרבים אשר נמשכו אל שירתה המופלאה של המושררת רחל. הלחן לשיר זה לוכד ביעילות את התשוקה של מילות השיר שכתבה רחל.