שיר השומר (מכורתי) הוא שיר ממוצא לא ידוע, אך כמו שירים רבים אחרים שנעשו פופולרים על ידי החלוצים הראשונים, שיר זה ככל הנראה, הותאם למנגינה עממית מקומית. במילות השיר על היופי הטבעי של הארץ, המחבר האנונימי מאמץ תחושה שהיתה פופולרית באותה עת, בהתייחסו לפלסטין כמקום מקורו, "ארץ מולדתו" למרות שסביר להניח שהיה עולה אירופאי שהגיע ליישוב בשנות העשרה המאוחרות שלו או בשנות העשרים המוקדמות. המשוררים העולים השתמשו במונחים אלה על מנת לבטא את תחושתם החזקה כאילו הם "נולדו מחדש" בארץ ישראל.

בפורים, אפילו החלוצים שאינם היו שומרי מצוות יכלו להרגיש את רוח החג שמאפשרת למתפללים לרקוע ברגליהם, לשרוק, להרעיש, רק כדי להשתיק את זיכרו של המן הרשע, ומעודדת זרימה חופשית של רוח ושמחה. "פורים היום" הוא שיר עם ממקור לא ידוע, אך אין זה פלא שהשיג מידה רבה של פופולריות בקרב יהודי היישוב – ומעבר. תקומת העם היהודי במולדתו הוא עדות שלמרות הרשעים שקמו במאות אחרי התרחשותו של סיפור פורים, העם היהודי שרד, וכעת הוא שב לקחת אחריות לגורלו.

"אומרים ישנה ארץ" הוא שיר שנכתב על ידי שאול טשרניחובסקי (1875-1943) בשנת 1923.
טקסט השיר היה מיועד למוזיקה שנכתבה באותה שנה על ידי יואל אנגל (1868-1927) לביצוע בגירסת קול ופסנתר, דבר ששיקף את רצונו של המלחין בהפקת מוסיקה אמנותית יהודית עבור בימת הקונצרטים.
עבודתו המוקדמת של יואל אנגל באתנומוסיקולוגיה סיפקה את הדחיפה להקמתה של החברה למוסיקת פלוקלור יהודית (Gesellschaft fur Yiddishe Folksmusik), בעוד הקבוצה הפיקה חומרים מתוחכמים מאוד, רבים מהם היו מבוססים על מוסיקת פולקלור יהודית או לפחות בהשראת חומרים קיימים ממוסיקה זו.
השילוב בין הטקסט האופטימי של טשרניחובסקי לבין המנגינה הנגישה של אנגל הפכה את השיר למאוד פופולארי, המובילה אותו, למרבה האירוניה, להיחשב בין "שירי עם" בעידן ההתנחלות. אכן, בשנת 1965 , תזמורת העבודה של נועם שריף נקראה בשם “Israel Suite” וכללה את לחן זה בין הלחנים הרבים שנכתבו על ידי מלחינים מוכרים מרחבי העולם.

לשיר "יד ענוגה" יש היסטוריה מעניינת. טקסט השיר לקוח מהשיר "את כל ליבה מסרה לו" מאת הסופר הציוני הנודד זלמן שניאור (1887-1959), אשר הופיע לראשונה בכתב עת "המעורר" בלונדון בשנת 1906.
השיר התפרסם ברחבי הקהילות היהודיות באירופה, והגיע לוילנה כנראה בעשור הראשון של המאה ה -20, לשיר מנגינה שונה לחלוטין ולכן היה מושר ראשון.
בינתיים, השיר עשה את דרכו אל פלסטין , שם, כמו בטקסטים רבים אחרים, הוא "רכש" את המנגינה המושמעת והנפוצה של המקום, אשר מיוחסים למסורת העממית הבדואית.
כאשר הופיעה הגירסה "החדשה" של השיר, עשה השיר את דרכו חזרה לאירופה, החליף את המנגינה "המקורית", והפך לידוע ופופולארי כ"השיר החלוצים."
השיר בגרסתו החדשה הופיע מאז שנות העשרים.

השיר "עלי גבעה" הולחן בסגנון שירי רועים, על ידי נחום נרדי (1901-1977), אחד המלחינים הראשונים והחשובים ביותר של השירה הישראלית בעידן טרום הקמת המדינה. נרדי עלה לארץ מרוסיה בגיל 22. חלק מלחניו הראשונים הוכנו בעבור ברכה צפירה, אשר יצרה את המפגש הראשון שלו עם המוזיקה המזרחית אשר הקסימה את המוסיקאים של היישוב דאז. אברהם ברויידס, מהגר מוילנה, התפרסם כמשורר, וכתב מילים לשירים שהפכו להיות פופולאריים. אחד הגיבורים המוזכרים בשיר זה, הוא הגיבור בעל הזרוע האחת, יוסף טרומפלדור, גיבור מלחמה רוסי שנהרג בעודו על המשמר (יחד עם שישה חברים)בשנת 1920 בתל חי בגליל. אומץ ליבו של טרומפלדור היה ידוע לפני המלחמה, מהימים בהם היה בצבא הרוסי, הוא הפך לאגדה במותו, כאשר הופץ הסיפור שמילותיו האחרונות היו "טוב למות בעד ארצנו."

"חלוץ, חלוץ, הנני"- החלוצים שהגיעו לארץ ישראל מאירופה בסוף המאה ה-19 לא היו דוברי עברית ולא מלחינים, אך כל כך הרבה משיריהם המוקדמים שילבו מנגינות עממיות עם היידיש של נעוריהם. כשהגיעו לפלסטין, ובעיקר עם תחייתה של השפה העברית, שירים אלו חוברו עם טקסטים עבריים חדשים. משום שדקדוק העברית והיידיש שונה מאוד, לעתים קרובות נושא השיר היה רק כרמז להשיר המקורי. הגירסה ביידיש של שיר הזה היא "אני חלוץ מפולין. אני לובש מכנסיים עם כתם, נעליים בלי סוליות." בכל שפה, שיר זה מכיל את רוח החלוצים, ואת התעלמותם מצרכיהם החומריים לנוכח התרגשותם לבניין החלום הציוני.

"חולם צעדי" נכתב על ידי מרדכי זעירא (1905 – 1968), ומאת יצחק (שנברג) שנהר (1902-1957). השניים עלו מרוסיה בגיל 19, והקדישו את עצמם לחיי תרבות היישוב. זעירא קיבל את הכינוי "הטרובדור של הזמר העברי". זעירא ידוע גם בשם 'אב שיר הזמר העברי'.
הוא נסע לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל, כדי ללמד את שיריו, בעוד ששנהר כתב שירים, בנוסף לסיפורים ויצירות דרמטיות. "חולם צעדי" נקרא גם לעתים "שירת השומר". סעיף הפתיחה משקף את חלומות השומר, תוך תחושה של החלק השני אשר מייצג את נכונותו לעמוד בכל אתגר. למרות שימוש צלילם של הערבים המקומיים, השיר מתאר את רוח החלוצים. הוא גם נגע בדמיונם של יהודי הגולה, אשר למדו את השיר דרך פעיליות הקרן הקיימת לחינוך וגיוס כספים במאמציהם לגייס תמיכה ליישוב היהודי.

:"בין נהר פרת"
חיים נחמן ביאליק (1873-1934) נחשב לאחד מ"אבות השירה העברית המודרנית", יצר ספרות יהודית, חילונית בהשראת כתבים ליטורגיים קדושים ומסורתיים של העם היהודי.מספר מיצירותיו "הקלילות" יותר נאסף לספר שירים "שירים ומילים", כמו כן, בשל המבנה הפשוט שלהם, הם התאימו עצמם בקלות להגדרות השיר. השיר "בין נהר הפרת" נכלל בשירים אלה, והותאמה לו מנגינה של שיר עממי תימני ע"י הזמרת המזרחית, ברכה צפירה.

את המילים ואת הלחן של "הזורעים בדמעה" כתב מתתיהו שלם (ויינר) (1904-1975). שלם עלה לארץ בגיל 18 במסגרת "החלוץ". בתחילה התיישב בכפר תבור ובהמשך הצטרף לקיבוץ בית אלפא. ב-1940 עבר לקיבוץ לרמת יוחנן שם הקים את "המכון להווי ומועד" ששם לו למטרה לשלב את התרבות הקיבוצית המתחדשת, במסורת יהודית ובמקורות ישראל.
בסיס היצירה של מתתיהו שלם נובע מחילוף עונות השנה וחגי הטבע הקשורים בהם מאז היות האדם.
גשם, זריעה וקציר חיטים, טכס הבאת הביכורים שמקורו בטכסים עתיקים של הבעת תודה לבורא עולם, חידוש המסורת העברית העתיקה של גידול צאן ומקנה והגז אשר ממנו טוו אבותינו את בגדיהם לעת חורף.